המפעל "רותם אמפרט" חרג במשך השנים 2002-2004 באלפי אחוזים מהתקן. למרות פניות חוזרות ונשנות אל המשרד להגנת הסביבה, אל השר להגנת הסביבה ואל היועץ המשפטי לממשלה, עד היום לא הוגש כתב אישום נגד המפעל.
Friday, April 27, 2007
עוד הקלות, ועוד הקלות
ע"פ התשקיף הסביבתי של בז"ן, התוספת הנדרשת עבור אימוץ תקן מחמיר, שיפחית ב-70% את זיהום האוויר, היא בסה"כ 3 מיליון דולר בשנה. אלא שהמשרד להגנת הסביבה מסתפק בתקן מקל, ואף נוטה להיענות לבקשת בז"ן להקלות נוספות בתקן. לשם השוואה, הרווח הנקי של בז"ן ב-2006 היה 538 מיליון ₪. בז"ן חזרו לאחרונה לבעלות האחים עופר.
הקנס שנשכח
המפעל "תרכובות ברום" חרג במשך השנים 1998-2003 באלפי אחוזים מהתקן. גם נגד המפעל הזה "שכח" המשרד להגנת הסביבה להגיש כתב אישום. רק לאחר שעמותת אדם, טבע ודין הגישה בעצמה קובלנה פלילית כנגד המפעל המזהם, ב-2003, התעורר המשרד להגנת הסביבה. אלא שהמשרד הזדרז להגיע עם המפעל המזהם לעסקת טיעון, שבמסגרתה כתב האישום נגד מנהל המפעל נמחק, ועל המפעל עצמו הוטל קנס של כחצי מיליון ש"ח - וכן קנס על-תנאי בגובה 800,000 ₪. מיד לאחר מתן גזר הדין נמדדו שוב ושוב חריגות של מאות אחוזים מהתקן בארובות המפעל. מאז, למרות פניות חוזרות ונשנות, לא הוגש כתב-אישום חדש נגד המפעל, והקנס על-תנאי לא נגבה עד היום.
החוק שלא מבוצע
חוק התניית מענקים, שעל-פיו קבלת מפעל המקבל מענקים מהמדינה יידרש לעמוד בתנאי סף סביבתיים, התקבל בכנסת עוד בדצמבר 2005. החוק לא מתבצע עד היום.
כתב האישום שלא הוגש
המפעל "רותם אמפרט" חרג במשך השנים 2002-2004 באלפי אחוזים מהתקן. למרות פניות חוזרות ונשנות אל המשרד להגנת הסביבה, אל השר להגנת הסביבה ואל היועץ המשפטי לממשלה, עד היום לא הוגש כתב אישום נגד המפעל.
קרא כאן את הכתבה שאף עיתון בארץ לא יעז לפרסם
האחים עופר מוכרים בציבור הרחב כמי שהציעו, בנדיבותם הרבה, לתרום למוזיאון תל-אביב (וגם התנו את התרומה בשורה של תנאים דרקוניים). אולי הגיע הזמן לבדוק מה בדיוק האחים עופר "תרמו" למדינה באמת, ובמיוחד: מה הם קיבלו ממנה
הכסף של כולנו
מבקר המדינה ביקר בחריפות את האופן התמוה שבו מכרה מדינת ישראל לאחים עופר את מניות צים תמורת מחצית משווי המכולות שלה. ע"פ הערכת מומחים, שווי ה"מתנה" הזו שקיבלו האחים עופר מהמדינה מסתכם בכ- 1.2 מיליארד שקלים. בפרשת בתי הזיקוק זכו האחים עופר בפיצוי של 120 מיליון דולר מהמדינה, פיצוי שכנגדו הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבג"ץ. חברת "טאוור סמיקונדקטור", בשליטתם של האחים עופר, שקיבלה מענק בסך 648 מיליון ש"ח לשם "עידוד התעסוקה", פיטרה 170 עובדים - ולא החזירה את המענק, בניגוד לנהלים. זאת, בנוסף להטבה בשווי 20 מיליון דולר, שלה זכו האחים עופר "בטעות" (למה לנו אף פעם לא קורות טעויות כאלה?) בפרשת הקמתה של תחנת הכוח הפרטית.
החיים של כולנו
המפעל "רותם אמפרט" שבבעלות האחים עופר, חרג במשך שנים באלפי אחוזים מהתקן, וגם זיהם את מי התהום סביבו. משום מה, המשרד להגנת הסביבה שכח להגיש נגדו כתב אישום. התזכורות ששלחה עמותת "אדם, טבע ודין" למשרד, לשר, ואפילו ליועץ המשפטי לממשלה, לא הועילו. פרשה דומה קרתה ב"תרכובות ברום". ומפעל "דשנים" ממשיך לזהם את הקישון.
חוק התניית מענקים קובע, שמפעלים שלא עומדים בתנאי סף סביבתיים, או שלא עומדים בחוק שכר מינימום, לא יקבלו מענקי עידוד מהמדינה. אלא שאולמרט, שבזמנו עשה הכל כדי למנוע את קבלת החוק, הצליח להכשיל אותו, והוא לא מתבצע עד היום.
ע"פ אתר המשרד להגנת הסביבה, "חשיפה ממושכת ומוגברת למזהמים אלה עלולה לגרום נזק לבריאות, ובין השאר לפגיעה בדרכי הנשימה ולעלייה בשכיחות מחלות כלי דם ולב". סקר אפידמיולוגי שערכו חוקרים מאוניברסיטת באר-שבע מצביע על עלייה בתחלואת ילדים בישובים הסמוכים למפעלים ברמת חובב.
ככה מפנקים
בעוד שמי שגר בסמיכות למפעלים שבבעלותם של האחים עופר נאלץ "להסתפק" בזיהום אוויר חריג פה ושם, הרי של"פינוק" האמיתי זוכים אלה שעובדים במפעלים שלהם: על-פי תחקיר "בולדוג", במפעלי ים המלח, בנמל אשדוד ובמפעל רותם אמפרט שבבעלותם של האחים עופר הועסקו עובדים שטיפלו בחומרים מסוכנים ללא הגנה מספקת, ואכן, רבים מהם חלו בסרטן. כ"בונוס", העובדים האלה הושפלו עד עפר ולא זכו לזכויות הסוציאליות הבסיסיות ביותר.
אין לאן לברוח
אם אחרי שקראתם את כל זה מתחשק לכם ללכת לים כדי להירגע, לא בטוח שנשאר לכם חוף ללכת אליו. אם אתם תושבי חיפה, למשל, תגלו להפתעתכם, שעיריית חיפה השכירה ל"צים" שבבעלותם של האחים עופר מגרש לאחסון מכולות על רצועת החוף בחיפה, בניגוד לחוקי התכנון והבנייה, וכך הפכה לה עוד רצועת חוף בתולית למחסן של גרוטאות חלודות. ואילו בהרצליה ועדת התכנון המחוזית אישרה לאחים עופר לבנות מלון על "שטחים פתוחים" שהם קנו ליד הים, וזאת, בניגוד לתכנית המתאר הארצית.
הפרד ומשול
המקרה של האחים עופר הוא דוגמא קיצונית, אבל בהחלט לא יחידה. בזמן שאנחנו מתקוטטים ומאשימים אלה את אלה, שינקינאים נגד מתנחלים, חילונים נגד חרדים, ערבים נגד יהודים, יש מי שפועל במרץ כדי להפוך את ישראל לרפובליקת בננות, שנשלטת על-ידי כמה משפחות עשירות, ששולטות ביד רמה גם באזרחים הקטנים וגם בפוליטיקאים הבכירים.
תם, מה הוא אומר
יש כל מיני תמימים, שמאמינים ש"לא נותנים לעשירים לחיות בארץ הזאת", וש"אם לא יתנו לחזקים להרוויח, הם יעזבו, ובארץ יישארו רק החלשים, ולא יישאר מי שישלם מסים". הבעיה היא, שמי שאומר את זה מסתכל על תלוש המשכורת הממוצעת פלוס שלו, רואה איך 50% הולך למס הכנסה, ובטוח שאם אצלו זה ככה, אז בטח שרי אריסון המסכנה משלמת 90% מס. המצב הוא בדיוק הפוך. הכרישים הגדולים לא רק מתחמקים מתשלום מס, אלא גם מצליחים לחלוב בשיטתיות את קופת המדינה.
אופנן, מה הוא אומר
להיות רפובליקת בננות זה לא להיט גדול, אבל יש כמה מדינות בדרום ומרכז אמריקה שהצליחו להתקיים ככה במשך כמה עשרות שנים. הצרה היא, שלהן, בניגוד לנו, לא היה את החמאס ואת אחמדיניג'אד על הראש. כל מי שחרד לעתידה של מדינת ישראל חייב להבין, שהמשך קיומה של המדינה הוא לא עובדת טבע ולא כוח עליון, ושאם כולנו לא נתעורר, ומהר, כל זה עלול להיגמר יום אחד.
חכם, מה הוא עושה
אפילו את האחים עופר, לחץ ציבורי יכול להכניע. הלחץ הציבורי שהפעילו כמה עיתונאים צדיקים גרם ל
מה אפשר לעשות
- להצטרף לפעילות במגמה ירוקה, או לתרום לאדם טבע ודין או התנועה לאיכות השלטון.
- לקרוא לא רק כותרות ראשיות, אלא גם מדורי כלכלה, ועיתונים עצמאיים, ש"לא דופקים חשבון" לבעלי ההון.
- להעביר את המסר הלאה.
כתבות ודו"חות נוספים בנושא האחים עופר
מדינת החברה לישראל
בכדי להיות אוליגרך לא חייבים להיות מיליארדר רוסי. במדינת ישראל אם אתה מיליארדר, אתה יכול להפר את החוק, והמדינה לא תעז להתעסק אתך. האחים עופר, אוליגרכים ישראלים, הם הנהנים העיקריים מהפיכתה של ישראל לרפובליקת בננות. כאשר מדובר באחים עופר ובמפעליהם:
- כאשר בעקבות פעילות משפטית של עמותות ירוקות המדינה נאלצת להגיש כתבי אישום נגד המפעלים והם נקנסים, הקנסות לא נגבים.
- החוק, שקובע שהמפעלים יידרשו להשקיע בטכנולוגיות להפחתת הזיהום כתנאי לקבלת מענקים מהמדינה לא מבוצע בפועל.
- ניתנות הקלות בתקני איכות סביבה ביד רחבה.
Tuesday, April 24, 2007
החוק שלא מבוצע
חוק התניית מענקים, שעל-פיו קבלת מפעל המקבל מענקים מהמדינה יידרש לעמוד בתנאי סף סביבתיים, התקבל בכנסת עוד בדצמבר 2005. החוק לא מתבצע עד היום.
כתב האישום שלא הוגש
המפעל "רותם אמפרט" חרג במשך השנים 2002-2004 באלפי אחוזים מהתקן. למרות פניות חוזרות ונשנות אל המשרד להגנת הסביבה, אל השר להגנת הסביבה ואל היועץ המשפטי לממשלה, עד היום לא הוגש כתב אישום נגד המפעל.
הקנס שנשכח
המפעל "תרכובות ברום" חרג במשך השנים 1998-2004 באלפי אחוזים מהתקן. בעקבות פעילות של עמותת אדם, טבע ודין המפעל הורשע, והוטל עליו גם קנס על-תנאי בגובה 800,000 ₪. מיד לאחר מתן גזר הדין נמדדו שוב ושוב חריגות של מאות אחוזים מהתקן בארובות המפעל. מאז, למרות פניות חוזרות ונשנות, לא הוגש כתב-אישום חדש נגד המפעל, והקנס על-תנאי לא נגבה עד היום.
עוד הקלות, ועוד הקלות
ע"פ התשקיף הסביבתי של בז"ן, התוספת הנדרשת עבור אימוץ תקן מחמיר, שיפחית ב-70% את זיהום האוויר, היא בסה"כ 3 מיליון דולר בשנה. אלא שהמשרד להגנת הסביבה מסתפק בתקן מקל, ואף נוטה להיענות לבקשת בז"ן להקלות נוספות בתקן. לשם השוואה, הרווח הנקי של בז"ן ב-2006 היה 538 מיליון ₪. בז"ן חזרו לאחרונה לבעלות האחים עופר.
Subscribe to:
Posts (Atom)
