האחים עופר מוכרים בציבור הרחב כמי שהציעו, בנדיבותם הרבה, לתרום למוזיאון תל-אביב (וגם התנו את התרומה בשורה של תנאים דרקוניים). אולי הגיע הזמן לבדוק מה בדיוק האחים עופר "תרמו" למדינה באמת, ובמיוחד: מה הם קיבלו ממנה
הכסף של כולנו
מבקר המדינה ביקר בחריפות את האופן התמוה שבו מכרה מדינת ישראל לאחים עופר את מניות צים תמורת מחצית משווי המכולות שלה. ע"פ הערכת מומחים, שווי ה"מתנה" הזו שקיבלו האחים עופר מהמדינה מסתכם בכ- 1.2 מיליארד שקלים. בפרשת בתי הזיקוק זכו האחים עופר בפיצוי של 120 מיליון דולר מהמדינה, פיצוי שכנגדו הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבג"ץ. חברת "טאוור סמיקונדקטור", בשליטתם של האחים עופר, שקיבלה מענק בסך 648 מיליון ש"ח לשם "עידוד התעסוקה", פיטרה 170 עובדים - ולא החזירה את המענק, בניגוד לנהלים. זאת, בנוסף להטבה בשווי 20 מיליון דולר, שלה זכו האחים עופר "בטעות" (למה לנו אף פעם לא קורות טעויות כאלה?) בפרשת הקמתה של תחנת הכוח הפרטית.
החיים של כולנו
המפעל "רותם אמפרט" שבבעלות האחים עופר, חרג במשך שנים באלפי אחוזים מהתקן, וגם זיהם את מי התהום סביבו. משום מה, המשרד להגנת הסביבה שכח להגיש נגדו כתב אישום. התזכורות ששלחה עמותת "אדם, טבע ודין" למשרד, לשר, ואפילו ליועץ המשפטי לממשלה, לא הועילו. פרשה דומה קרתה ב"תרכובות ברום". ומפעל "דשנים" ממשיך לזהם את הקישון.
חוק התניית מענקים קובע, שמפעלים שלא עומדים בתנאי סף סביבתיים, או שלא עומדים בחוק שכר מינימום, לא יקבלו מענקי עידוד מהמדינה. אלא שאולמרט, שבזמנו עשה הכל כדי למנוע את קבלת החוק, הצליח להכשיל אותו, והוא לא מתבצע עד היום.
ע"פ אתר המשרד להגנת הסביבה, "חשיפה ממושכת ומוגברת למזהמים אלה עלולה לגרום נזק לבריאות, ובין השאר לפגיעה בדרכי הנשימה ולעלייה בשכיחות מחלות כלי דם ולב". סקר אפידמיולוגי שערכו חוקרים מאוניברסיטת באר-שבע מצביע על עלייה בתחלואת ילדים בישובים הסמוכים למפעלים ברמת חובב.
ככה מפנקים
בעוד שמי שגר בסמיכות למפעלים שבבעלותם של האחים עופר נאלץ "להסתפק" בזיהום אוויר חריג פה ושם, הרי של"פינוק" האמיתי זוכים אלה שעובדים במפעלים שלהם: על-פי תחקיר "בולדוג", במפעלי ים המלח, בנמל אשדוד ובמפעל רותם אמפרט שבבעלותם של האחים עופר הועסקו עובדים שטיפלו בחומרים מסוכנים ללא הגנה מספקת, ואכן, רבים מהם חלו בסרטן. כ"בונוס", העובדים האלה הושפלו עד עפר ולא זכו לזכויות הסוציאליות הבסיסיות ביותר.
אין לאן לברוח
אם אחרי שקראתם את כל זה מתחשק לכם ללכת לים כדי להירגע, לא בטוח שנשאר לכם חוף ללכת אליו. אם אתם תושבי חיפה, למשל, תגלו להפתעתכם, שעיריית חיפה השכירה ל"צים" שבבעלותם של האחים עופר מגרש לאחסון מכולות על רצועת החוף בחיפה, בניגוד לחוקי התכנון והבנייה, וכך הפכה לה עוד רצועת חוף בתולית למחסן של גרוטאות חלודות. ואילו בהרצליה ועדת התכנון המחוזית אישרה לאחים עופר לבנות מלון על "שטחים פתוחים" שהם קנו ליד הים, וזאת, בניגוד לתכנית המתאר הארצית.
הפרד ומשול
המקרה של האחים עופר הוא דוגמא קיצונית, אבל בהחלט לא יחידה. בזמן שאנחנו מתקוטטים ומאשימים אלה את אלה, שינקינאים נגד מתנחלים, חילונים נגד חרדים, ערבים נגד יהודים, יש מי שפועל במרץ כדי להפוך את ישראל לרפובליקת בננות, שנשלטת על-ידי כמה משפחות עשירות, ששולטות ביד רמה גם באזרחים הקטנים וגם בפוליטיקאים הבכירים.
תם, מה הוא אומר
יש כל מיני תמימים, שמאמינים ש"לא נותנים לעשירים לחיות בארץ הזאת", וש"אם לא יתנו לחזקים להרוויח, הם יעזבו, ובארץ יישארו רק החלשים, ולא יישאר מי שישלם מסים". הבעיה היא, שמי שאומר את זה מסתכל על תלוש המשכורת הממוצעת פלוס שלו, רואה איך 50% הולך למס הכנסה, ובטוח שאם אצלו זה ככה, אז בטח שרי אריסון המסכנה משלמת 90% מס. המצב הוא בדיוק הפוך. הכרישים הגדולים לא רק מתחמקים מתשלום מס, אלא גם מצליחים לחלוב בשיטתיות את קופת המדינה.
אופנן, מה הוא אומר
להיות רפובליקת בננות זה לא להיט גדול, אבל יש כמה מדינות בדרום ומרכז אמריקה שהצליחו להתקיים ככה במשך כמה עשרות שנים. הצרה היא, שלהן, בניגוד לנו, לא היה את החמאס ואת אחמדיניג'אד על הראש. כל מי שחרד לעתידה של מדינת ישראל חייב להבין, שהמשך קיומה של המדינה הוא לא עובדת טבע ולא כוח עליון, ושאם כולנו לא נתעורר, ומהר, כל זה עלול להיגמר יום אחד.
חכם, מה הוא עושה
אפילו את האחים עופר, לחץ ציבורי יכול להכניע. הלחץ הציבורי שהפעילו כמה עיתונאים צדיקים גרם ל
מה אפשר לעשות
- להצטרף לפעילות במגמה ירוקה, או לתרום לאדם טבע ודין או התנועה לאיכות השלטון.
- לקרוא לא רק כותרות ראשיות, אלא גם מדורי כלכלה, ועיתונים עצמאיים, ש"לא דופקים חשבון" לבעלי ההון.
- להעביר את המסר הלאה.
כתבות ודו"חות נוספים בנושא האחים עופר
No comments:
Post a Comment