Saturday, October 6, 2007

ראיון וירטואלי עם סמי עופר

שלום מר עופר. מה הסוד שלך ושל אחיך יולי?
הפוסט-מודרניזם.

הפוסט-מודרניזם???
כן. בזכות הפוסט-מודרניזם אנשים חושבים שהכל יחסי. שאין דבר כזה "אמת מוחלטת". ששלי יחימוביץ' ופואד זה אותו דבר. שכולם מושחתים. שאין טעם לקדם ח"כים הגונים כמו אריה אלדד, מיכאל איתן, איתן כבל או זבולון אורלב, ולעזור להם במאבק בשחיתות ובקשרי ההון והשלטון.

מה עוד עוזר לכם?
העמותות וארגוני הצדקה למיניהם, לתת...

לתת???
בוודאי. הם עוזרים לנו המון - שלא מדעת, כמובן. הם גורמים לכך שעשרות אלפי אנשים טובים ואכפתיים בארץ הזו מוציאים אנרגיה על מתן נדבות, וכך מנציחים את המצב הקיים, ולא מנסים לשנות.
למעשה, ככל ש"לתת" ודומותיה עושות את העבודה טוב יותר, הן ממלאות את התפקיד שהיתה אמורה למלא המדינה, ובכך מקלות עוד יותר על המדינה לחסוך עוד קצת בתקציבי הרווחה...

וכך נשאר יותר כסף להעביר לכם ולחבריכם בעלי ההון.
אתה אמרת.
אבל אנחנו גם תורמים לעמותות. למשל, מפעל "רותם אמפרט" בבעלותנו תרם לאחרונה כמה אלפי ₪ למועדון יום בערד.

נו, באמת. מה שוות כל התרומות האלה? בעסקת השקשוקה "קניתם" מהמדינה את צים תמורת מחצית משווי המכולות שלה, וכך הרווחתם 1.2 מיליארד ₪ על חשבון המדינה. זה כשלעצמו הרבה יותר ממה שתרמתם ותתרמו אי-פעם. וזו לא הדוגמא היחידה. ההטבות התמוהות שאתם – ושאר בעלי ההון - זוכים להן הן בין הסיבות העיקריות לכך שלמדינה לא נשאר כסף לחינוך ולבריאות...
תאשים את המדינה. מה אתה רוצה ממני?

אל תיתמם, בבקשה. לפגישת הון-שלטון-עיתון עם אולמרט הבאת איתך את ידידך הטוב רפי גינת, שהיה אז העורך הראשי של "ידיעות אחרונות", כדי "לרמוז" לאולמרט שאם הוא לא יבטל את הפיצוי בסך 130 מיליון דולר, שקיבלתם בפרשת בז"ן, "ידיעות" יפסיק "לפנק" אותו בכותרות אוהדות.

את החשכ"ל הקודם, ניר גלעד, שהעניק לכם על מגש של כסף את הפיצוי הנ"ל, מיניתם מאוחר יותר לתפקיד מנכ"ל "החברה לישראל" שבבעלותכם, וגם הענקתם לו חבילת אופציות בשווי 14 מיליון ₪.

על החשכ"ל הנוכחי, ד"ר זליכה, שניסה לבטל את הפיצוי הזה, איימתם בתביעת דיבה. אתם גם מפעילים בשיטתיות את השפעתכם על ערוץ 2 ועל "ידיעות אחרונות", שם תוקפים את זליכה בשיטתיות. וזה עוד לפני שדיברנו על כך שזליכה נאלץ להסתובב עם מאבטח צמוד לאחר שקיבל איומים על חייו – אם מפני שניסה לעצור אתכם, ואם מפני שניסה לעצור את אולמרט, שזה בערך אותו דבר. אתם פועלים בשיטות של מאפיה.
מה כאן השאלה?

מתי כבר תגישו נגדי תביעת דיבה?
כל מה שאתה כותב עלינו נכון. אין לנו "קייס" לתביעה.

נו, באמת. יש לכם עורכי-דין שיכולים להוכיח ששחור הוא לבן ולבן הוא שחור. אתם יכולים לגרום לזה שגם הנכדים והנינים שלי יצטרכו לשלם לכם פיצויים.
בתביעת דיבה שלנו נגדך, הציבור באופן טבעי יזדהה איתך. למה לנו?
עכשיו תאמר לי אתה: למה קיבלת באפריל 2006 משכורת מאוניברסיטת בר-אילן בלי לעבוד?

הם שילמו לי בטעות אחרי שסיימתי את עבודתי שם. ברגע שגיליתי את הטעות, ביקשתי מהם שיפסיקו לשלם לי, ושלחתי צ'ק עם הכסף ששולם לי בטעות.
את זה גם אני יודע. זה לא משנה. העובדה היא שבהתחלה קיבלת משכורת בלי לעבוד. זה מספיק בשביל כותרת ראשית ב"עיתון של המדינה", ואז כולם אומרים "אה, בטח גם הוא מושחת". ככה אנחנו פועלים נגד זליכה, ותודה שזה עובד לנו לגמרי לא רע.

מודה.
שאלה לסיום: רכושכם נאמד, ע"פ כתבות עיתונות, בכ-20 מיליארד ₪. אם הייתם מוכנים להסתפק "רק" ב-17 מיליארד ₪, נניח, הייתם יכולים גם לשלם לעובדים שלך משכורת נורמלית, וגם לפתור את כל הבעיות הסביבתיות במפעלים שלכם. אני באמת לא מבין: מה הסיפור שלכם?
אתה באמת לא מבין כלום. אם היינו חושבים בצורה כזו, מלכתחילה לא היינו הופכים להיות מיליארדרים.

------------------------------------------------------------------
לתשומת לב שיר שור, ענר ברגר ושאר עורכי-הדין היקרים של האחים עופר, שאיתם התכתבתי ארוכות:
1. הראיון הוא סאטירי.
2. המילה "מאפיה" למעלה פירושה: מקום שאופים בו לחם.
------------------------------------------------------------------

מה אפשר לעשות
1. לתרום ולהירתם לפעילות בעמותות שמנסות לשנות את המצב, במקום להשלים עימו:
מגמה ירוקה, אדם טבע ודין, התנועה לאיכות השלטון ובמעגלי צדק.
2. לחתום על
העצומה.
3. להצטרף לתכנית הסודית למלחמה בשחיתות.

Saturday, June 2, 2007

קרא כאן את הכתבה שאף עיתון בארץ לא יעז לפרסם - עדכון

האחים עופר מוכרים בציבור הרחב כמי שהציעו, בנדיבותם הרבה, לתרום למוזיאון תל-אביב (וגם התנו את התרומה בשורה של תנאים דרקוניים). אולי הגיע הזמן לבדוק מה בדיוק האחים עופר "תרמו" למדינה באמת, ובמיוחד: מה הם קיבלו ממנה.

הכסף של כולנו
מבקר המדינה ביקר בחריפות את האופן התמוה שבו מכרה מדינת ישראל לאחים עופר את מניות צים תמורת מחצית משווי המכולות שלה. ע"פ הערכת מומחים, שווי ה"מתנה" הזו שקיבלו האחים עופר מהמדינה מסתכם בכ- 1.2 מיליארד שקלים. בפרשת בתי הזיקוק זכו האחים עופר בפיצוי של כ-130 מיליון דולר מהמדינה, פיצוי שכנגדו הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבג"ץ. חברת "טאוור סמיקונדקטור", בשליטתם של האחים עופר, שקיבלה מענק בסך 648 מיליון ש"ח לשם "עידוד התעסוקה", פיטרה 170 עובדים - ולא החזירה את המענק, בניגוד לנהלים. זאת, בנוסף להטבה של 130 מיליון שקל, שלה זכו האחים עופר "בטעות" (למה לנו אף פעם לא קורות טעויות כאלה?) בפרשת תחנת הכוח הפרטית.

החיים של כולנו

המפעל "רותם אמפרט" שבבעלות האחים עופר חרג במשך שנים באלפי אחוזים מהתקן, וגם זיהם את מי התהום סביבו. משום מה, המשרד להגנת הסביבה שכח להגיש נגדו כתב אישום. התזכורות ששלחה עמותת "אדם, טבע ודין" למשרד, לשר, ואפילו ליועץ המשפטי לממשלה, לא הועילו. פרשה דומה קרתה ב"תרכובות ברום". ומפעל "דשנים" ממשיך לזהם את הקישון.

חוק התניית מענקים קובע, שמפעלים שלא עומדים בתנאי סף סביבתיים, או שלא עומדים בחוק שכר מינימום, לא יקבלו מענקי עידוד מהמדינה. אלא שאולמרט, שעשה הכל כדי למנוע את קבלת החוק, הצליח להכשיל אותו, והוא לא מתבצע עד היום.

ע"פ אתר המשרד להגנת הסביבה, "חשיפה ממושכת ומוגברת למזהמים אלה עלולה לגרום נזק לבריאות, ובין השאר לפגיעה בדרכי הנשימה ולעלייה בשכיחות מחלות כלי דם ולב". סקר אפידמיולוגי שערכו חוקרים מאוניברסיטת באר-שבע מצביע על עלייה בתחלואת ילדים בישובים הסמוכים למפעלים ברמת חובב.

ככה מפנקים
בעוד שמי שגר בסמיכות למפעלים שבבעלותם של האחים עופר נאלץ "להסתפק" בזיהום אוויר חריג פה ושם, הרי של"פינוק" האמיתי זוכים אלה שעובדים במפעלים שלהם: על-פי תחקיר "בולדוג", במפעלי ים המלח, בנמל אשדוד וב"רותם אמפרט" הועסקו עובדים שטיפלו בחומרים מסוכנים ללא הגנה מספקת, ואכן, רבים מהם חלו בסרטן. כ"בונוס", העובדים האלה הושפלו עד עפר
ולא זכו לזכויות הסוציאליות הבסיסיות ביותר.

על זה לא מדווחים ב"ידיעות אחרונות" או בערוץ 2

על האופן שבו הפכו בעלי ההון את "כלב השמירה של הדמוקרטיה" לפודל, קרא כאן.

אין לאן לברוח
אם אחרי שקראתם את כל זה מתחשק לכם ללכת לים כדי להירגע, לא בטוח שנשאר לכם חוף ללכת אליו. אם אתם תושבי חיפה, למשל, תגלו להפתעתכם, שעיריית חיפה השכירה ל"צים" שבבעלותם של האחים עופר מגרש לאחסון מכולות על רצועת החוף בחיפה, בניגוד לחוקי התכנון והבנייה. ואילו בהרצליה ועדת התכנון המחוזית אישרה לאחים עופר לבנות מלון על "שטחים פתוחים" שהם קנו ליד הים, וזאת, בניגוד לתכנית המתאר הארצית.

האחים עופר - דוגמא קיצונית, אבל בהחלט לא יחידה
הדמוקרטיה הישראלית נמצאת בשעת דמדומים. קומץ אוליגרכים הצליח להשתלט לא רק על משאביה הכלכליים של המדינה אלא גם על התקשורת ועל השלטון. ב"פגישות עסקים" בין פוליטיקאים, "יועצים אסטרטגיים" ואילי הון נקבע בפועל גורל המדינה: מי יקבל מהמדינה הטבות של מיליארדים; מי ימונה לתפקיד הכי חשוב בתקשורת הישראלית כדי להפוך את “כלב השמירה של הדמוקרטיה” לפודל; את מי ימנה ראש הממשלה דווקא לשר ביטחון ולא לשר אוצר, מכיוון ששר אוצר שהוא מנהיג עובדים לשעבר עלול לא לשתף פעולה במכירת החיסול של כל נכסי המדינה לבעלי ההון; וכן הלאה. כל זה קורה הרחק מעל לראשו של הציבור, שמאבד את יכולתו האמיתית להשפיע על מה שקורה.

מה עושים
אפילו את האחים עופר, לחץ ציבורי יכול להכניע. הלחץ הציבורי גרם ל
ביטול ההטבה שהאחים עופר היו אמורים לקבל ("בטעות") בפרשת הקמת תחנת הכוח הפרטית. גם מצב זכויות העובדים במפעלי ים המלח השתפר מאוד תודות ללחץ הציבורי.

מה אפשר לעשות

כתבות ודו"חות נוספים בנושא האחים עופר

אוסף קישורים על האחים עופר, הון ושלטון ועוד

הקוד האתי שלי

עמוד הבית שלי

קשר השתיקה: כך הפכו העיתונאים הבכירים בישראל למשרתי ההון והשלטון

רפי גינת הוא חבר טוב של סמי עופר. בזמן שגינת כיהן כעורך הראשי של "ידיעות", הוא הצטרף אל עופר לפגישה עם אולמרט, ועזר לעופר ללחוץ על אולמרט לא לבטל את הפיצוי בפרשת בז"ן. ע"פ תצהיר לביהמ"ש שהגיש ניר בכר, לשעבר עורך "7 ימים", הוא פוטר מעבודתו ע"י גינת בגלל שהתעקש לפרסם תחקיר על האופן שבו "קודמו" מכרזים של האחים עופר בחברת החשמל. מכתב ההזדהות עם בכר, ששלחו 40 עיתונאים מ"ידיעות אחרונות", לא הועיל.

בכלל, ב"ידיעות" לא מפרסמים כמעט תחקירים על קשרי הון-שלטון - במיוחד לא כאלה שקשורים לאולמרט: אולי זה סתם מקרה, ואולי זה קשור למענק בסך 33 מיליון ש"ח, שאולמרט לחץ לתת לבית הדפוס של "ידיעות", בניגוד לתנאי הסף של חוק עידוד השקעות הון.

ערוץ 2
מוזי ורטהיים וסמי עופר, מבעלי זכייניות ערוץ 2, נפגשים מדי שבוע במסעדת רפאל עם שלום קיטל, ש
כיהן כ-12 שנים כמנכ"ל ועורך ראשי של חברת החדשות של ערוץ 2. קצת קשה ליזום תחקירים נוקבים כנגד שני חברים טובים שלך, שהם גם, במקרה, מבעלי מקום העבודה. מה גם שורטהיים כבר הראה פעם אחת את נחת זרועו, כשכמעט הצליח למנוע שידור של תחקיר "עובדה" על ישראייר.
קיטל פרש מתפקידו לאחרונה. ורטהיים ועופר לוחצים למנות במקומו את חברם הטוב גינת
. אבל יש בעייה: ערוץ 2 הוא ערוץ ציבורי, ובדירקטוריון חברת החדשות יש נציגי ציבור, שהתנגדו למינוי. אז הדיחו אותם. הח"כים אלדד, יחימוביץ' וכהן עתרו לבג"ץ כנגד ההדחה הזו.

ועוד כמה חברים טובים של אולמרט

בין העיתונאים הבכירים, שהם חברים אישיים קרובים של אולמרט, ניתן למנות את טומי לפיד, אמנון דנקנר, דן מרגלית, נחום ברנע ושמעון שיפר. היחיד בחבורה הזו ש"חזר בתשובה", באיחור ניכר, והחל לתקוף את השחיתות של אולמרט, הוא דן מרגלית – שהודה בראיון ב"הארץ" בקושי הרב לתקוף חבר אישי קרוב בעיתון. כל השאר, ובמיוחד ברנע, ממשיכים לתקוף בשיטתיות את החשכ"ל ד"ר ירון זליכה, ואת המבקר לינדנשטראוס.

למי שעדיין תוהה "מי צודק בוויכוח בין מבקר המדינה לבין אולמרט", כדאי לקרוא כאן.

אולמרט נתן, אולמרט לקח

הבעייה האמיתית עם אולמרט היא לא מה הוא קיבל (אם קיבל) מבעלי ההון, אלא מה הוא נתן להם בתמורה. והוא נתן להם הרבה

סערה בכוס מלח

הצעד הראשון שעשה אולמרט מיד לאחר הבחירות האחרונות, כשעדיין שימש רק בתפקיד מ"מ רה"מ, היה אישור עסקת המלח. העסקה הזו היתה אמורה להעשיר את משפחת דנקנר בעשרות מיליוני דולרים, על-חשבון הציבור הרחב. טרם אישור העסקה נמתחה בדו"ח מבקר המדינה ביקורת חריפה על אופן קבלת ההחלטות במינהל מקרקעי ישראל, שאולמרט היה הממונה עליו. בעקבות הדו"ח הזה הוכנסו בעסקה מספר שינויים, אך גם לאחר השינויים הסתייג היועץ המשפטי הקודם, אליקים רובינשטיין, מהעיסקה. תגובתו של אולמרט לעיתונות היתה: "אין זה מעניינו של היועץ המשפטי ללמד אותי איך אני צריך להתייחס לחשיבות של קרקעות המדינה".
אולמרט חתם על האישור, למרות שמני מזוז, שהחליף בינתיים את רובינשטיין בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אסר עליו לעשות כן, מאחר שאולמרט החזיק אז בתפקיד כפול: הן שר האוצר, והן יו"ר מנהל מקרקעי ישראל. כמה שעות לאחר שחתם, משך אולמרט את חתימתו, והגדיר אותה כ"אי הבנה".
מי שקורא את העיתונים הנכונים לא הופתע ממהלכיו אלה של אולמרט. אולמרט פועל כבר שנים ביסודיות למען בעלי ההון.

פלאפון, קולה וקוטג' 5%

בזמן כהונתו כשר התקשורת אולמרט הקטין את ההוזלה בדמי הקישוריות, בניגוד לעמדת אנשי המקצוע במשרדו, וכך איפשר לחברות הסלולר להגדיל את רווחי העתק שהן גורפות על חשבון כולנו.
בזמן כהונתו כשר התמ"ת ב-2004 אישר אולמרט מענק בגובה 70 מיליון שקל למפעל של קוקה קולה, שהיה אמור לעבור מבני ברק לאשקלון. הפקידות הבכירה במשרד האוצר התנגדה למהלך. גם היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, התערב, וקבע שאין היגיון כלכלי במענק, ושהמענק אינו עומד בדרישות החוק לעידוד השקעות הון. אולמרט תקף את היועץ, ואמר עליו ש"הוא מבין בכלכלה פחות מכתב כלכלי".
אולמרט גם ניסה לסרס את חוק סימון המחירים. באותה הזדמנות הוא גם קיצץ את תקציב המועצה לצרכנות ומינה מינויים פוליטיים לדירקטוריון שלה, ובכך גרם למנכ"לית המצטיינת של המועצה, גלית אבישי, להתפטר – ולא טרח למנות לה מחליף במשך שנה. זה המקום להסביר, ש"צרכנות" ו"סימון מחירים" זה לא רק גבינת קוטג' מקולקלת. ההכנסות של רשתות המזון הן עצומות, ושיתוק המועצה לצרכנות או ביטול חוק סימון המחירים פירושם מתן אפשרות לבעלי הרשתות הגדולות לגרוף הון עתק ללא תחרות אמיתית מצד הרשתות הקטנות והזולות יותר.

קצת חמלה חברתית

ע"פ הנתונים המופיעים באתר המשרד להגנת הסביבה, מפעלים רבים בארץ חורגים מדי שנה באלפי אחוזים מתקן זיהום האוויר. באתר מצויין גם, ש"חשיפה ממושכת ומוגברת למזהמים עלולה לגרום נזק לבריאות, ובין השאר לפגיעה בדרכי הנשימה ולעליה בשכיחות מחלות כלי דם ולב." מכיוון שהאכיפה בארץ בענייני איכות הסביבה היא רופסת, משתלם למפעלים "לחסוך בעלויות" הנדרשות להפחתת הזיהום, תוך פגיעה בבריאות הציבור. לפיכך, ב-2005 יזמו שלושה ח"כים (היחיד מבין השלושה שמכהן גם בכנסת הנוכחית הוא ח"כ כבל ממפלגת העבודה), את "חוק התניית מענקים". על-פי החוק, המדינה לא תעביר מענקים למפעל שלא עומד בתנאי סף סביבתיים, או שלא משלם לעובדיו שכר מינימום. אולמרט הגן על זכותם של המפעלים להמשיך לעבור על חוק שכר המינימום ועל חוק מניעת מפגעים ועדיין לקבל מענקים מהמדינה.

רשיון לגנוב

אולמרט ניסה לאחרונה לשנות את חוק חובת המכרזים. השינוי המרכזי הוא מתן פטור ממכרז לכל התקשרות של משרד ממשלתי עם גוף עסקי, שהיא מתחת ל-4 מיליון ₪. שינוי החוק היה גורם לביטול הצורך באישור של משרד האוצר לפטור ממכרז ב90% מההתקשרויות שמחוייבות באישור כזה כיום, ומאפשר למושחתים בכל משרדי הממשלה לחגוג באין מפריע וללא שום פיקוח.

צד א', להלן "המשחד"
אורי אורבך כתב פעם, שבתי המשפט בארץ מחכים שיראו להם הסכם בנוסח: "צד א', להלן המשחד, מעביר לצד ב', להלן המשוחד", וגו'. הסכם כזה אין ולא יהיה, כמובן. השאלה מה אולמרט קיבל, אם קיבל, מבעלי ההון היא שאלה ליועץ המשפטי לממשלה. מבחינת האזרח הקטן, השאלה הזו היא משנית. הבעייה האמיתית היא במה שאולמרט נתן לבעלי ההון. ובשביל זה לא צריך בכלל חקירה של מבקר המדינה. הדברים ידועים ומוכחים, ומה שהבאתי בתחילת הכתבה אינו אלא תמצית של מה התפרסם כבר בדו"חות של מבקרי המדינה לדורותיהם, ובמאות כתבות עיתונות בשנים האחרונות.
מאידך, יש לציין שכל זה כמעט פורסם רק בערוצי התקשורת הקטנים יותר, ולא בשני כלי התקשורת החשובים ביותר בארץ - "ידיעות אחרונות" וערוץ 2. למה? קרא כאן.

Friday, April 27, 2007

כתב האישום שלא הוגש

המפעל "רותם אמפרט" חרג במשך השנים 2002-2004 באלפי אחוזים מהתקן. למרות פניות חוזרות ונשנות אל המשרד להגנת הסביבה, אל השר להגנת הסביבה ואל היועץ המשפטי לממשלה, עד היום לא הוגש כתב אישום נגד המפעל.

חזרה לדף הראשי

עוד הקלות, ועוד הקלות

ע"פ התשקיף הסביבתי של בז"ן, התוספת הנדרשת עבור אימוץ תקן מחמיר, שיפחית ב-70% את זיהום האוויר, היא בסה"כ 3 מיליון דולר בשנה. אלא שהמשרד להגנת הסביבה מסתפק בתקן מקל, ואף נוטה להיענות לבקשת בז"ן להקלות נוספות בתקן. לשם השוואה, הרווח הנקי של בז"ן ב-2006 היה 538 מיליון ₪. בז"ן חזרו לאחרונה לבעלות האחים עופר.


חזרה לדף הראשי

הקנס שנשכח

המפעל "תרכובות ברום" חרג במשך השנים 1998-2003 באלפי אחוזים מהתקן. גם נגד המפעל הזה "שכח" המשרד להגנת הסביבה להגיש כתב אישום. רק לאחר שעמותת אדם, טבע ודין הגישה בעצמה קובלנה פלילית כנגד המפעל המזהם, ב-2003, התעורר המשרד להגנת הסביבה. אלא שהמשרד הזדרז להגיע עם המפעל המזהם לעסקת טיעון, שבמסגרתה כתב האישום נגד מנהל המפעל נמחק, ועל המפעל עצמו הוטל קנס של כחצי מיליון ש"ח - וכן קנס על-תנאי בגובה 800,000 ₪. מיד לאחר מתן גזר הדין נמדדו שוב ושוב חריגות של מאות אחוזים מהתקן בארובות המפעל. מאז, למרות פניות חוזרות ונשנות, לא הוגש כתב-אישום חדש נגד המפעל, והקנס על-תנאי לא נגבה עד היום.

חזרה לדף הראשי

החוק שלא מבוצע

חוק התניית מענקים, שעל-פיו קבלת מפעל המקבל מענקים מהמדינה יידרש לעמוד בתנאי סף סביבתיים, התקבל בכנסת עוד בדצמבר 2005. החוק לא מתבצע עד היום.

חזרה לדף הראשי

כתב האישום שלא הוגש

המפעל "רותם אמפרט" חרג במשך השנים 2002-2004 באלפי אחוזים מהתקן. למרות פניות חוזרות ונשנות אל המשרד להגנת הסביבה, אל השר להגנת הסביבה ואל היועץ המשפטי לממשלה, עד היום לא הוגש כתב אישום נגד המפעל.

חזרה לדף הראשי

קרא כאן את הכתבה שאף עיתון בארץ לא יעז לפרסם

האחים עופר מוכרים בציבור הרחב כמי שהציעו, בנדיבותם הרבה, לתרום למוזיאון תל-אביב (וגם התנו את התרומה בשורה של תנאים דרקוניים). אולי הגיע הזמן לבדוק מה בדיוק האחים עופר "תרמו" למדינה באמת, ובמיוחד: מה הם קיבלו ממנה

הכסף של כולנו
מבקר המדינה ביקר בחריפות את האופן התמוה שבו מכרה מדינת ישראל לאחים עופר את מניות צים תמורת מחצית משווי המכולות שלה. ע"פ הערכת מומחים, שווי ה"מתנה" הזו שקיבלו האחים עופר מהמדינה מסתכם בכ- 1.2 מיליארד שקלים. בפרשת בתי הזיקוק זכו האחים עופר בפיצוי של 120 מיליון דולר מהמדינה, פיצוי שכנגדו הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבג"ץ. חברת "טאוור סמיקונדקטור", בשליטתם של האחים עופר, שקיבלה מענק בסך 648 מיליון ש"ח לשם "עידוד התעסוקה", פיטרה 170 עובדים - ולא החזירה את המענק, בניגוד לנהלים. זאת, בנוסף להטבה בשווי 20 מיליון דולר, שלה זכו האחים עופר "בטעות" (למה לנו אף פעם לא קורות טעויות כאלה?) בפרשת הקמתה של תחנת הכוח הפרטית.

החיים של כולנו

המפעל "רותם אמפרט" שבבעלות האחים עופר, חרג במשך שנים באלפי אחוזים מהתקן, וגם זיהם את מי התהום סביבו. משום מה, המשרד להגנת הסביבה שכח להגיש נגדו כתב אישום. התזכורות ששלחה עמותת "אדם, טבע ודין" למשרד, לשר, ואפילו ליועץ המשפטי לממשלה, לא הועילו. פרשה דומה קרתה ב"תרכובות ברום". ומפעל "דשנים" ממשיך לזהם את הקישון.
חוק התניית מענקים קובע, שמפעלים שלא עומדים בתנאי סף סביבתיים, או שלא עומדים בחוק שכר מינימום, לא יקבלו מענקי עידוד מהמדינה. אלא שאולמרט, שבזמנו עשה הכל כדי למנוע את קבלת החוק, הצליח להכשיל אותו, והוא לא מתבצע עד היום.
ע"פ אתר המשרד להגנת הסביבה, "חשיפה ממושכת ומוגברת למזהמים אלה עלולה לגרום נזק לבריאות, ובין השאר לפגיעה בדרכי הנשימה ולעלייה בשכיחות מחלות כלי דם ולב". סקר אפידמיולוגי שערכו חוקרים מאוניברסיטת באר-שבע מצביע על עלייה בתחלואת ילדים בישובים הסמוכים למפעלים ברמת חובב.

ככה מפנקים
בעוד שמי שגר בסמיכות למפעלים שבבעלותם של האחים עופר נאלץ "להסתפק" בזיהום אוויר חריג פה ושם, הרי של"פינוק" האמיתי זוכים אלה שעובדים במפעלים שלהם: על-פי תחקיר "בולדוג", במפעלי ים המלח, בנמל אשדוד ובמפעל רותם אמפרט שבבעלותם של האחים עופר הועסקו עובדים שטיפלו בחומרים מסוכנים ללא הגנה מספקת, ואכן, רבים מהם חלו בסרטן. כ"בונוס", העובדים האלה הושפלו עד עפר ולא זכו לזכויות הסוציאליות הבסיסיות ביותר.

אין לאן לברוח
אם אחרי שקראתם את כל זה מתחשק לכם ללכת לים כדי להירגע, לא בטוח שנשאר לכם חוף ללכת אליו. אם אתם תושבי חיפה, למשל, תגלו להפתעתכם, שעיריית חיפה השכירה ל"צים" שבבעלותם של האחים עופר מגרש לאחסון מכולות על רצועת החוף בחיפה, בניגוד לחוקי התכנון והבנייה, וכך הפכה לה עוד רצועת חוף בתולית למחסן של גרוטאות חלודות. ואילו בהרצליה ועדת התכנון המחוזית אישרה לאחים עופר לבנות מלון על "שטחים פתוחים" שהם קנו ליד הים, וזאת, בניגוד לתכנית המתאר הארצית.


הפרד ומשול
המקרה של האחים עופר הוא דוגמא קיצונית, אבל בהחלט לא יחידה. בזמן שאנחנו מתקוטטים ומאשימים אלה את אלה, שינקינאים נגד מתנחלים, חילונים נגד חרדים, ערבים נגד יהודים, יש מי שפועל במרץ כדי להפוך את ישראל לרפובליקת בננות, שנשלטת על-ידי כמה משפחות עשירות, ששולטות ביד רמה גם באזרחים הקטנים וגם בפוליטיקאים הבכירים.


תם, מה הוא אומר
יש כל מיני תמימים, שמאמינים ש"לא נותנים לעשירים לחיות בארץ הזאת", וש"אם לא יתנו לחזקים להרוויח, הם יעזבו, ובארץ יישארו רק החלשים, ולא יישאר מי שישלם מסים". הבעיה היא, שמי שאומר את זה מסתכל על תלוש המשכורת הממוצעת פלוס שלו, רואה איך 50% הולך למס הכנסה, ובטוח שאם אצלו זה ככה, אז בטח שרי אריסון המסכנה משלמת 90% מס. המצב הוא בדיוק הפוך. הכרישים הגדולים לא רק מתחמקים מתשלום מס, אלא גם מצליחים לחלוב בשיטתיות את קופת המדינה.


אופנן, מה הוא אומר
להיות רפובליקת בננות זה לא להיט גדול, אבל יש כמה מדינות בדרום ומרכז אמריקה שהצליחו להתקיים ככה במשך כמה עשרות שנים. הצרה היא, שלהן, בניגוד לנו, לא היה את החמאס ואת אחמדיניג'אד על הראש. כל מי שחרד לעתידה של מדינת ישראל חייב להבין, שהמשך קיומה של המדינה הוא לא עובדת טבע ולא כוח עליון, ושאם כולנו לא נתעורר, ומהר, כל זה עלול להיגמר יום אחד.


חכם, מה הוא עושה
אפילו את האחים עופר, לחץ ציבורי יכול להכניע. הלחץ הציבורי שהפעילו כמה עיתונאים צדיקים גרם ל
ביטול ההטבה שהאחים עופר היו אמורים לקבל ("בטעות") בפרשת הקמת תחנת הכוח הפרטית. גם מצב זכויות העובדים במפעלי ים המלח השתפר מאוד תודות ללחץ הציבורי.

מה אפשר לעשות
- להצטרף לפעילות במגמה ירוקה, או לתרום לאדם טבע ודין או התנועה לאיכות השלטון.
- לקרוא לא רק כותרות ראשיות, אלא גם מדורי כלכלה, ועיתונים עצמאיים, ש"לא דופקים חשבון" לבעלי ההון.

- להעביר את המסר הלאה.

כתבות ודו"חות נוספים בנושא האחים עופר

הקוד האתי של איתמר כהן (אופנן)

עמוד הבית של אופנן

מדינת החברה לישראל

בכדי להיות אוליגרך לא חייבים להיות מיליארדר רוסי. במדינת ישראל אם אתה מיליארדר, אתה יכול להפר את החוק, והמדינה לא תעז להתעסק אתך. האחים עופר, אוליגרכים ישראלים, הם הנהנים העיקריים מהפיכתה של ישראל לרפובליקת בננות. כאשר מדובר באחים עופר ובמפעליהם:

Tuesday, April 24, 2007

החוק שלא מבוצע
חוק התניית מענקים, שעל-פיו קבלת מפעל המקבל מענקים מהמדינה יידרש לעמוד בתנאי סף סביבתיים, התקבל בכנסת עוד בדצמבר 2005. החוק לא מתבצע עד היום.

כתב האישום שלא הוגש
המפעל "רותם אמפרט" חרג במשך השנים 2002-2004 באלפי אחוזים מהתקן. למרות פניות חוזרות ונשנות אל המשרד להגנת הסביבה, אל השר להגנת הסביבה ואל היועץ המשפטי לממשלה, עד היום לא הוגש כתב אישום נגד המפעל.

הקנס שנשכח
המפעל "תרכובות ברום" חרג במשך השנים 1998-2004 באלפי אחוזים מהתקן. בעקבות פעילות של עמותת אדם, טבע ודין המפעל הורשע, והוטל עליו גם קנס על-תנאי בגובה 800,000 ₪. מיד לאחר מתן גזר הדין נמדדו שוב ושוב חריגות של מאות אחוזים מהתקן בארובות המפעל. מאז, למרות פניות חוזרות ונשנות, לא הוגש כתב-אישום חדש נגד המפעל, והקנס על-תנאי לא נגבה עד היום.

עוד הקלות, ועוד הקלות
ע"פ התשקיף הסביבתי של בז"ן, התוספת הנדרשת עבור אימוץ תקן מחמיר, שיפחית ב-70% את זיהום האוויר, היא בסה"כ 3 מיליון דולר בשנה. אלא שהמשרד להגנת הסביבה מסתפק בתקן מקל, ואף נוטה להיענות לבקשת בז"ן להקלות נוספות בתקן. לשם השוואה, הרווח הנקי של בז"ן ב-2006 היה 538 מיליון ₪. בז"ן חזרו לאחרונה לבעלות האחים עופר.

חזרה לדף הראשי