Saturday, June 2, 2007

אולמרט נתן, אולמרט לקח

הבעייה האמיתית עם אולמרט היא לא מה הוא קיבל (אם קיבל) מבעלי ההון, אלא מה הוא נתן להם בתמורה. והוא נתן להם הרבה

סערה בכוס מלח

הצעד הראשון שעשה אולמרט מיד לאחר הבחירות האחרונות, כשעדיין שימש רק בתפקיד מ"מ רה"מ, היה אישור עסקת המלח. העסקה הזו היתה אמורה להעשיר את משפחת דנקנר בעשרות מיליוני דולרים, על-חשבון הציבור הרחב. טרם אישור העסקה נמתחה בדו"ח מבקר המדינה ביקורת חריפה על אופן קבלת ההחלטות במינהל מקרקעי ישראל, שאולמרט היה הממונה עליו. בעקבות הדו"ח הזה הוכנסו בעסקה מספר שינויים, אך גם לאחר השינויים הסתייג היועץ המשפטי הקודם, אליקים רובינשטיין, מהעיסקה. תגובתו של אולמרט לעיתונות היתה: "אין זה מעניינו של היועץ המשפטי ללמד אותי איך אני צריך להתייחס לחשיבות של קרקעות המדינה".
אולמרט חתם על האישור, למרות שמני מזוז, שהחליף בינתיים את רובינשטיין בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אסר עליו לעשות כן, מאחר שאולמרט החזיק אז בתפקיד כפול: הן שר האוצר, והן יו"ר מנהל מקרקעי ישראל. כמה שעות לאחר שחתם, משך אולמרט את חתימתו, והגדיר אותה כ"אי הבנה".
מי שקורא את העיתונים הנכונים לא הופתע ממהלכיו אלה של אולמרט. אולמרט פועל כבר שנים ביסודיות למען בעלי ההון.

פלאפון, קולה וקוטג' 5%

בזמן כהונתו כשר התקשורת אולמרט הקטין את ההוזלה בדמי הקישוריות, בניגוד לעמדת אנשי המקצוע במשרדו, וכך איפשר לחברות הסלולר להגדיל את רווחי העתק שהן גורפות על חשבון כולנו.
בזמן כהונתו כשר התמ"ת ב-2004 אישר אולמרט מענק בגובה 70 מיליון שקל למפעל של קוקה קולה, שהיה אמור לעבור מבני ברק לאשקלון. הפקידות הבכירה במשרד האוצר התנגדה למהלך. גם היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, התערב, וקבע שאין היגיון כלכלי במענק, ושהמענק אינו עומד בדרישות החוק לעידוד השקעות הון. אולמרט תקף את היועץ, ואמר עליו ש"הוא מבין בכלכלה פחות מכתב כלכלי".
אולמרט גם ניסה לסרס את חוק סימון המחירים. באותה הזדמנות הוא גם קיצץ את תקציב המועצה לצרכנות ומינה מינויים פוליטיים לדירקטוריון שלה, ובכך גרם למנכ"לית המצטיינת של המועצה, גלית אבישי, להתפטר – ולא טרח למנות לה מחליף במשך שנה. זה המקום להסביר, ש"צרכנות" ו"סימון מחירים" זה לא רק גבינת קוטג' מקולקלת. ההכנסות של רשתות המזון הן עצומות, ושיתוק המועצה לצרכנות או ביטול חוק סימון המחירים פירושם מתן אפשרות לבעלי הרשתות הגדולות לגרוף הון עתק ללא תחרות אמיתית מצד הרשתות הקטנות והזולות יותר.

קצת חמלה חברתית

ע"פ הנתונים המופיעים באתר המשרד להגנת הסביבה, מפעלים רבים בארץ חורגים מדי שנה באלפי אחוזים מתקן זיהום האוויר. באתר מצויין גם, ש"חשיפה ממושכת ומוגברת למזהמים עלולה לגרום נזק לבריאות, ובין השאר לפגיעה בדרכי הנשימה ולעליה בשכיחות מחלות כלי דם ולב." מכיוון שהאכיפה בארץ בענייני איכות הסביבה היא רופסת, משתלם למפעלים "לחסוך בעלויות" הנדרשות להפחתת הזיהום, תוך פגיעה בבריאות הציבור. לפיכך, ב-2005 יזמו שלושה ח"כים (היחיד מבין השלושה שמכהן גם בכנסת הנוכחית הוא ח"כ כבל ממפלגת העבודה), את "חוק התניית מענקים". על-פי החוק, המדינה לא תעביר מענקים למפעל שלא עומד בתנאי סף סביבתיים, או שלא משלם לעובדיו שכר מינימום. אולמרט הגן על זכותם של המפעלים להמשיך לעבור על חוק שכר המינימום ועל חוק מניעת מפגעים ועדיין לקבל מענקים מהמדינה.

רשיון לגנוב

אולמרט ניסה לאחרונה לשנות את חוק חובת המכרזים. השינוי המרכזי הוא מתן פטור ממכרז לכל התקשרות של משרד ממשלתי עם גוף עסקי, שהיא מתחת ל-4 מיליון ₪. שינוי החוק היה גורם לביטול הצורך באישור של משרד האוצר לפטור ממכרז ב90% מההתקשרויות שמחוייבות באישור כזה כיום, ומאפשר למושחתים בכל משרדי הממשלה לחגוג באין מפריע וללא שום פיקוח.

צד א', להלן "המשחד"
אורי אורבך כתב פעם, שבתי המשפט בארץ מחכים שיראו להם הסכם בנוסח: "צד א', להלן המשחד, מעביר לצד ב', להלן המשוחד", וגו'. הסכם כזה אין ולא יהיה, כמובן. השאלה מה אולמרט קיבל, אם קיבל, מבעלי ההון היא שאלה ליועץ המשפטי לממשלה. מבחינת האזרח הקטן, השאלה הזו היא משנית. הבעייה האמיתית היא במה שאולמרט נתן לבעלי ההון. ובשביל זה לא צריך בכלל חקירה של מבקר המדינה. הדברים ידועים ומוכחים, ומה שהבאתי בתחילת הכתבה אינו אלא תמצית של מה התפרסם כבר בדו"חות של מבקרי המדינה לדורותיהם, ובמאות כתבות עיתונות בשנים האחרונות.
מאידך, יש לציין שכל זה כמעט פורסם רק בערוצי התקשורת הקטנים יותר, ולא בשני כלי התקשורת החשובים ביותר בארץ - "ידיעות אחרונות" וערוץ 2. למה? קרא כאן.

No comments: