אופנן: קרא כאן את הכתבה שאף עיתון בארץ לא יעז לפרסם

האחים עופר מוכרים בציבור הרחב כמי שהציעו, בנדיבותם הרבה, לתרום למוזיאון תל-אביב (וגם התנו את התרומה בשורה של תנאים דרקוניים). אולי הגיע הזמן לבדוק מה בדיוק האחים עופר "תרמו" למדינה באמת, ובמיוחד: מה הם קיבלו ממנה.

הכסף של כולנו
מבקר המדינה ביקר בחריפות את האופן התמוה שבו מכרה מדינת ישראל לאחים עופר את מניות צים תמורת מחצית משווי המכולות שלה. ע"פ הערכת מומחים, שווי ה"מתנה" הזו שקיבלו האחים עופר מהמדינה מסתכם בכ- 1.2 מיליארד שקלים. בפרשת בתי הזיקוק זכו האחים עופר בפיצוי של כ-130 מיליון דולר מהמדינה, פיצוי שכנגדו הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבג"ץ. חברת "טאוור סמיקונדקטור", בשליטתם של האחים עופר, שקיבלה מענק בסך 648 מיליון ש"ח לשם "עידוד התעסוקה", פיטרה 170 עובדים - ולא החזירה את המענק, בניגוד לנהלים. זאת, בנוסף להטבה של 130 מיליון שקל, שלה זכו האחים עופר "בטעות" (למה לנו אף פעם לא קורות טעויות כאלה?) בפרשת תחנת הכוח הפרטית.

החיים של כולנו

המפעל "רותם אמפרט" שבבעלות האחים עופר חרג במשך שנים באלפי אחוזים מהתקן, וגם זיהם את מי התהום סביבו. משום מה, המשרד להגנת הסביבה שכח להגיש נגדו כתב אישום. התזכורות ששלחה עמותת "אדם, טבע ודין" למשרד, לשר, ואפילו ליועץ המשפטי לממשלה, לא הועילו. פרשה דומה קרתה ב"תרכובות ברום". ומפעל "דשנים" ממשיך לזהם את הקישון.

חוק התניית מענקים קובע, שמפעלים שלא עומדים בתנאי סף סביבתיים, או שלא עומדים בחוק שכר מינימום, לא יקבלו מענקי עידוד מהמדינה. אלא שאולמרט, שעשה הכל כדי למנוע את קבלת החוק, הצליח להכשיל אותו, והוא לא מתבצע עד היום.

ע"פ אתר המשרד להגנת הסביבה, "חשיפה ממושכת ומוגברת למזהמים אלה עלולה לגרום נזק לבריאות, ובין השאר לפגיעה בדרכי הנשימה ולעלייה בשכיחות מחלות כלי דם ולב". סקר אפידמיולוגי שערכו חוקרים מאוניברסיטת באר-שבע מצביע על עלייה בתחלואת ילדים בישובים הסמוכים למפעלים ברמת חובב.

ככה מפנקים
בעוד שמי שגר בסמיכות למפעלים שבבעלותם של האחים עופר נאלץ "להסתפק" בזיהום אוויר חריג פה ושם, הרי של"פינוק" האמיתי זוכים אלה שעובדים במפעלים שלהם: על-פי תחקיר "בולדוג", במפעלי ים המלח, בנמל אשדוד וב"רותם אמפרט" הועסקו עובדים שטיפלו בחומרים מסוכנים ללא הגנה מספקת, ואכן, רבים מהם חלו בסרטן. כ"בונוס", העובדים האלה הושפלו עד עפר ולא זכו לזכויות הסוציאליות הבסיסיות ביותר.

על זה לא מדווחים ב"ידיעות אחרונות" או בערוץ 2

על האופן שבו הפכו בעלי ההון את "כלב השמירה של הדמוקרטיה" לפודל, קרא כאן.

אין לאן לברוח
אם אחרי שקראתם את כל זה מתחשק לכם ללכת לים כדי להירגע, לא בטוח שנשאר לכם חוף ללכת אליו. אם אתם תושבי חיפה, למשל, תגלו להפתעתכם, שעיריית חיפה השכירה ל"צים" שבבעלותם של האחים עופר מגרש לאחסון מכולות על רצועת החוף בחיפה, בניגוד לחוקי התכנון והבנייה. ואילו בהרצליה ועדת התכנון המחוזית אישרה לאחים עופר לבנות מלון על "שטחים פתוחים" שהם קנו ליד הים, וזאת, בניגוד לתכנית המתאר הארצית.

האחים עופר - דוגמא קיצונית, אבל בהחלט לא יחידה
הדמוקרטיה הישראלית נמצאת בשעת דמדומים. קומץ אוליגרכים הצליח להשתלט לא רק על משאביה הכלכליים של המדינה אלא גם על התקשורת ועל השלטון. ב"פגישות עסקים" בין פוליטיקאים, "יועצים אסטרטגיים" ואילי הון נקבע בפועל גורל המדינה: מי יקבל מהמדינה הטבות של מיליארדים; מי ימונה לתפקיד הכי חשוב בתקשורת הישראלית כדי להפוך את “כלב השמירה של הדמוקרטיה” לפודל; את מי ימנה ראש הממשלה דווקא לשר ביטחון ולא לשר אוצר, מכיוון ששר אוצר שהוא מנהיג עובדים לשעבר עלול לא לשתף פעולה במכירת החיסול של כל נכסי המדינה לבעלי ההון; וכן הלאה. כל זה קורה הרחק מעל לראשו של הציבור, שמאבד את יכולתו האמיתית להשפיע על מה שקורה.

מה עושים
אפילו את האחים עופר, לחץ ציבורי יכול להכניע. הלחץ הציבורי גרם לביטול ההטבה שהאחים עופר היו אמורים לקבל ("בטעות") בפרשת הקמת תחנת הכוח הפרטית. גם מצב זכויות העובדים במפעלי ים המלח השתפר מאוד תודות ללחץ הציבורי.

מה אפשר לעשות